הצוות שלי ואני (*) הצלנו את שדה התעופה של חיפה ממוות בדקה התשעים ותשע.
ולא, אני לא מגזימה.
אחרי שמשרד התחבורה החליט לחסל את שדה התעופה לטובת נמל המפרץ הסיני, ואחרי שראש עיריית חיפה דאז, יהב, נתן לכך את ברכתו - היום, כשחברת התעופה אייר-חיפה מתקרבת להשקה, ופותחת את קווי הטיסות בספטמבר (מוזמנים לכתבה ב- ynet) >>, כולם קופצים על העגלה כדי לקחת קרדיט.
האמת? זה משמח אותי.
זה סימן שהמדינה והעיר חיפה החליפו דיסקט.
זה קרה אחרי מאמץ אדיר שלי, ושל הצוות שאיתי, לשנות תפיסות מוטעות ולתקן סדרי עולם.
והצלחנו.
מעבר לסיפורים ולחוויות האישיות, כל מה שמופיע כאן בפוסט הן עובדות מגובות במסמכים.
קבלו את השתלשלות הסיפור שלי עם שדה התעופה, שנמשך כבר 12 שנים:
נתחיל מהסוף. באפריל 23 כבר הבנתי שהצלחנו להציל את השדה:
מהטיסה חיפה-קפריסין. לא לדאוג, כרטיס הטיסה במימון עצמי. קרדיט: חיפה ניוז עדי לסקר, רדיו חיפה. הצילומים פרטיים.
היסטוריה על קצה המזלג. שורה תחתונה: יהב מוותר על שדה התעופה של חיפה
בשנת 2002 קידם ראש עיריית חיפה דאז, עמרם מצנע, תכנית להרחבת שדה תעופה חיפה והפיכתו לבינלאומי על ידי הארכת מסלולו ל - 2.4 קילומטר, שיכנס לתוך הים. התכנית נקראה תת"ל 6 >> בשנת 2009 החליט שר התחבורה שאול מופז להעביר את שדה התעופה למגידו על מנת לקדם בשטח המפרץ נמל ימי פרטי ראשון מסוגו בחיפה (לכתבה בהארץ>>).
ראש עיריית חיפה דאז, יונה יהב, מקבל את התכנית של מופז בלי ויכוח. בשנת 2007, שנתיים לפני החלטת מופז, כבר יוצאת ההודעה מטעמו: "ראש עיריית חיפה, יונה יהב, הודיע הבוקר כי העירייה מוכנה לוותר על שדה התעופה הבינלאומי בעיר לטובת מגידו שבעמק יזרעאל. כל זאת על מנת להביא לבחירה בנמל חיפה כנמל שיאכלס את הרציף העתידי המתוכנן לנמלי ישראל" (לכתבה בדה-מרקר >>).
בעקבות התנגדויות קשות של תושבי מגידו והסביבה, בשנת 2014 החליטה הממשלה להקים את השדה ברמת דוד (אפשר לקרוא על ההשתלשלות בוויקיפדיה>>). את התכנית של שדה תעופה בינלאומי ברמת דוד אימץ שר התחבורה כץ, וקידם אותה בכל הכוח (לידיעה בכלבו מ- 2017 >>)
הדרך לליבו של ראש עיריית חיפה באותן שנים, יונה יהב, היתה קלה מאד. שר התחבורה מופז מבטיח בטקס חגיגי שנערך בחיפה בשנת 2007: "נמל חיפה יהפוך מרכזי לכל סוגי המטענים לישראל וממנה, ונמל חיפה יהיה הגדול והמרכזי בישראל. בתחילת שנת 2008 תהיה בשורה לגבי מיקומו של שדה התעופה הבינ"ל למטרופולין חיפה ואני מבטיח כי יקרא "שדה התעופה הבינלאומי חיפה".
במילים אחרות, למרות שכבר אז היה ברור שהשדה לא יהיה בחיפה, ולמרות שעדיין לא היתה הסכמה על מיקומו החדש - כבר הובטח ששמו יקרא "שדה תעופה חיפה". מוזמנים לקרוא זאת בפירסום העירונט של העירייה עצמה >>. את ראש העיר של חיפה דאז, יהב, זה כנראה סיפק, כי לא שמענו ממנו מאז כמעט שום דבר בנושא עד שנבחרתי לתפקיד.
אם היה לכם עוד ספק שעיריית חיפה של יהב הסכימה לוותר על שדה תעופה בשביל נמל פרטי (שלימים הפך להיות הנמל הסיני), אתם מוזמנים גם לקרוא את עמדת עיריית חיפה משנת 2015 על דף הפייסבוק שלה: "לא ניתן למדינה להעתיק את שדה התעופה של הרצליה לעיר חיפה" (בעניין הזה הם צודקים!) אבל אם תגללו למטה בתגובות תמצאו הסבר: "מקומו של שדה זה הוא ברמת דוד, כפי שסוכם בעבר".
מה הסיפור שלי עם שדות תעופה? ומתי התחיל הכסאח שלי עם "הירוקים"?
למי שלא יודע, במשך שנים רבות לימדתי בטכניון ובאוניברסיטת תל-אביב מקצועות שונים הקשורים לתכנון ערים. בין היתר לימדתי על "ערי עולם" ועל השפעות הגלובליזציה על החברה והכלכלה העולמית, לטוב ולרע. אם במקרה זה מעניין אתכם, כנסו ללינק בוויקיפדיה לקבל מושג >>.
לא אלאה אתכם בסיפורים מקצועיים מעולם תכנון ערים, רק אגיד בשני משפטים: שדות תעופה מחברים ערים ואיזורים לרשת העולמית והופכים אותם ל"גלובאליים", כלומר, לשחקנים בכלכלה העולמית. בעידן שלנו, עיר שאין לה שדה תעופה לא נמצאת על המפה העולמית ולכן היא תתקשה להתפתח תרבותית, כלכלית ופיננסית. לא צריך להיות עיר עולם מדרגה ראשונה כמו לונדון או ניו יורק כדי להיות "על המפה". גם ערים מסדר גודל בינוני ואף קטן יודעות להפוך למוקד משמעותי כשיש להן את התכונות המתאימות, כפי שיש לחיפה. אם אתם אוהבים לקרוא, מוזמנים להבין עוד קצת על AirportCities_TheEvolution >> או להזמין את הספר Global Airport Cities >> או לקרוא את המאמר המקצועי על aero-regionalism >>. ויש עוד הרבה...
כאשר בשנת 2012 התחלתי להיות מעורבת בפעילות ציבורית בחיפה, כיהנתי בין היתר בוועד המנהל של "הקואליציה לבריאות הציבור", הייתי יו"ר "עמותת האדריכלים של חיפה" משך מספר שנים, והובלתי מספר רב של מאבקים ציבוריים הקשורים בתשתיות הגדולות של העיר - בתי הזיקוק, חישמול הרכבת וכמובן גם שדה התעופה.
באחת מהישיבות על תכנית המתאר של חיפה חפ/2000 שהתנהלה במשרדי החברה להגנת הטבע שבמושבה הגרמנית, העלתי את נושא שדה התעופה לפני הקהל הגדול שישב שם, והסברתי את החשיבות הכלכלית הקריטית שלו לעתיד העיר. אז פגשתי לראשונה את נציגי סיעת הירוקים ושאר ארגוני הסביבה, שלא הסתירו את הזעזוע העמוק שלהם מהרעיון. כלכלה בריאה? צמיחה? הם לא הקשיבו. לימים אף התפתח ויכוח מתוקשר וקולני עם אחד מחבריהם על דפי "דה-מרקר קפה" בו נהגתי לכתוב לא מעט. לצערי, העמדה שלהם השפיעה בתקופה ההיא גם על ראש העיר, שלהערכתי פשוט לא הבין.
מתי התחיל המאבק שלי להציל את שדה התעופה ?
בשנים בהם כיהנתי כחברת מועצה באופוזיציה, 2013 - 2018, חקרנו ולמדנו גם את ההיסטוריה של שדה התעופה, וגם את התכניות העתידיות של הנמל הימי לעומק. בוקר אחד החלטנו לעלות על אוטובוס מוקדם לירושלים, לרדת במשרדי הוות"ל (שישבו ממש ליד התחנה המרכזית) כדי לחפש את מסמכי תת"ל 6 - וללמוד את התכנית לשדה התעופה אותה קידם רה"ע לשעבר עמרם מצנע, שנעלמו מן העולם, ולאף אחד לא היה תיעוד שלהם.
אמרו לנו שרק שם אפשר יהיה למצוא חומר על שדה התעופה, וגם זה לא בטוח. אחרי שבילינו שעות בפקקים ועוד כמה שעות בחיפוש אחר התיק במחסן, נמצא הקלסר המיוחל. פתחנו אותו בחיל ורעדה וגילינו ש.... כמעט כל המסמכים בתיק נעלמו. באותם הימים חגגו את בואו של הנמל הימי הפרטי במפרץ חיפה, ואף אחד לא דיבר על שדה תעופה בחיפה. מי ששמע אותי ניסה להשתיק אותי ולהסביר לי שהנמל הוא כבר עובדה מוגמרת, שלא יהיה שדה תעופה, ושכנראה לא סתם התכניות 'נעלמו'. שאני חופרת בהיסטוריה, ושחבל על הזמן שלי.
אבל אני התעקשתי, כי ידעתי שהתשתית הזו יכולה לשנות את העיר לטובה, מקצה לקצה.
באותם ימים דיברנו עם כל מי שיכול היה לשפוך אור על מה שקורה בשדה. הגענו למתכננים של שדה התעופה מימי מצנע, שסיפרו לנו איך הרגו את הפרויקט בהדרגה לאחר כניסתם של מופז ויהב. ישבנו במשרדו של מפקד חיל האויר לשעבר, האלוף הרצל בודינגר, ללמוד על הדו"ח המפורסם שכתב על שדות התעופה בישראל >>, דיברנו עם אינספור טייסים והבנו לעומק את התכנית "לייבש" את שדה התעופה, שיטה ידועה להוכיח שאין ביקוש לטיסות מחיפה.
לאחר אחת מהישיבות הרבות שקיימנו עם מנהל שדה התעופה של חיפה דאז, שהבין גם הוא לאן הרוח נושבת ושהשדה בדרך לסגירה, יצאנו מחדרו מיואשים. בדרך החוצה, מול השירותים שבפרוזדור משרדי ההנהלה, קלטנו צילום אויר עדכני עם סימון גבולות המגרש של שדה התעופה ושל הנמל הפרטי - או במילים אחרות, סימון הקרקע ששייכת לרש"ת (רשות שדות התעופה) והקרקע ששייכת לחנ"י (חברת נמלי ישראל).
תוך שנייה זיהינו שהכניסה לנמל הפרטי החדש ממוקמת בדיוק על קצה המסלול של שדה התעופה, באופן שיסכל את הארכת המסלול בעתיד, ותוך שלוש דקות הבנו במדויק את ה"plot" לחיסולו. השרטוט הטכני הזה שנתלה במעבר, שכנראה אף אחד לא ממש שם אליו לב, הסביר לנו בדיוק את השתלשלות העלילה ואת פרויקט חיסול השדה. כשהגענו לישיבות במועצה הארצית לתכנון ובניה בירושלים, ראינו בעיניים ושמענו באוזניים איך כל המערכת עובדת בתיאום מוחלט ומובילה תהליך שיביא לסגירתו.
לא ויתרנו. המשכנו להילחם גם כשזה נראה כבר בלתי אפשרי.
תכנית נמל המפרץ אושרה בינואר 2018, כמעט שנה לפני בחירתי לתפקיד ראש העיר. זה היה אירוע מייאש שלעולם לא אשכח. התכנית הזו היתה למעשה המסמר האחרון בארון הקבורה של השדה, כך לפחות חשבתי בימים ההם, כי היא חיסלה כל סיכוי להאריך את המסלול בעתיד, וסיכלה כל פוטנציאל לשידרוג אי פעם.
למה? כי כביש הכניסה לנמל, המקום דרכו נכנסות ויוצאות כל המשאיות ומסילות הרכבת - תוכננו ממש בקצה של המסלול הקצר. גם ככה המסלול אינו מספיק למטוסים מודרניים, אפילו לא לקטנים. זה היה הסימן שלעולם לא ניתן יהיה להאריך את המסלול, מה שיביא לייבוש של השדה. זו שיטה ידועה: מורידים את הערך הכלכלי של מקום כלשהו כי מפריעים לו לתפקד היטב (בין אם זה בניין, מתקן, שדה תעופה וכל דבר אחר), ואז מוכרים אותו בגרושים. כבר שמענו על העסקים שמחכים בצד ולוטשים עיניים לקרקע, במקרה זה - עסקי התעשיות ועורף הנמל.
הבטחת בחירות לראשות העיר: שדה התעופה!
במהלך הקמפיין לראשות העיר לא הפסקתי לדבר על שדה התעופה. חילקנו דרכון בו הופיעו כל התכניות שלי להתחדשות חיפה, הצמדנו אליו "בורדינג-פס" שהיה למעשה הזמנה לעשרות ומאות מפגשי הציבור אותם קיימתי ברחבי העיר. כל ההסברים על התחדשות עירונית והצמיחה הכלכלית נקשרו תמיד לשדה התעופה. לא היה מפגש אחד בו לא הסברתי את המשמעות הקריטית שלו.
כששאלו אותי במפגשים מה הדבר הראשון שאעשה לאחר שאבחר, אמרתי: "אזרוק את התיק שלי בלישכה, וארוץ לירושלים כדי להציל את שדה התעופה". האמת היא שלא דייקתי: עשיתי זאת עוד לפני שנכנסתי ללישכה. ימים בודדים אחרי הזכייה, שבועות לפני שהתמניתי באופן רישמי לתפקיד, כבר הייתי בדרך למשרדי רש"ת (רשות שדות התעופה) בנתב"ג. נהגתי ברכב הפרטי שלי, אותו אפילו לא הספקתי לנקות אחרי תקופת הקמפיין הסוערת.
כך הצלנו את שדה התעופה. ההישגים המרכזיים:
מיד עם בחירתי, המערכת הפוליטית במשרד התחבורה הבינה שמתחילה מלחמה. נפגשנו עם כל אנשי הרגולציה שקשורים לתעופה בארץ, למדנו את תחום התעופה מבחינה מסחרית, טכנולוגית ותכנונית. קיימנו עשות ומאות פגישות עם בעלי מקצוע ועם כל מי שהיה לו ידע רלוונטי. למדנו את תיפקוד הנמל הימי, חקרנו את האפשרויות להזיז את ביתני הכניסה שלו, מיקום המנופים, ושוחחנו עם כל מי שיש לו ידע בתחום.
עם שר התחבורה שכיהן באותם ימים, ישראל כץ, לא הצלחתי להיפגש למרות אינספור נסיונות. רק עם עזיבתו במאי 2019, וכניסתו של מחליפו בצלאל סמוטריץ', הכל התחיל להשתנות. באחד הימים, נפגשנו עם השר סמוטריץ' לפגישה רבת משתתפים ארוכה. שם הכל התחיל להתהפך.
א. הסכם עם משרד התחבורה
באוגוסט 2019 הגענו להסכם עם משרד התחבורה ועם שלוחותיו (חנ"י, רש"ת, רת"א) שאיפשר להציל את שדה התעופה על ידי תכנון מחודש של נמל המפרץ לצד הארכת שדה התעופה. לכתבה בגלובס >>, לכתבה ב- port2port>> חתמנו על ההסכם עם משרד התחבורה, חנ"י, רש"ת ורת"א המורה להגביה את קצה המסלול מעל ל"בוקס" (גשר בנוי) שבתוכו תעבור הרכבת, באופן שיאפשר הארכה עתידית של מסלול שדה התעופה בלי לפגוע בתיפקוד הנמל שכבר נבנה בפועל. למעשה, ההסכם עם משרד התחבורה הוא זה שהתחיל את תהליך ההצלה של שדה התעופה. למצגת הכוללת את ההסכם עם משרד התחבורה, חנ"י, ורש"ת >>
ב. הוצאנו תכניות חדשות לשדה, באמצעות חברת תכנון ספרדית המתמחה בשדות תעופה
לאחר חתימת ההסכם, כששרת התחבורה לשעבר מירי רגב נכנסה לתפקיד, פקידי משרד התחבורה עשו ככל יכולתם כדי לבטל את ההסכם החתום. הניסיונות אף הובילו למכתבים מבכירים במשרד התחבורה, שהחליטו על דעת עצמם למחוק את ההסכם החתום, בחוסר סמכות ובלי הסברים.
אחד מהתירוצים ששמענו מדוע אי אפשר לשדרג את שדה התעופה - היה הנמל הפרטי. "הפילו" את האשמה על החברה הסינית הזכיינית של נמל המפרץ, SIPG, וטענו שהיא לא תאשר את הקמתו של שדה התעופה. לאחר מאמצים רבים גם בנושא זה קיבלנו מהחברה הסינית אישור בכתב שאין כל בעיה לתפעל את הנמל במשולב עם שדה התעופה, בתיאום, בהתייחס למנופים שתוכננו לאורך מסילת הרכבת על הרציף. אישור SIPG במצגת זו >>
למרות הכל, כאשר הבנו שהמלחמה עדיין לא הסתיימה, גייסנו חברה מקצועית ספרדית ALG המתמחה בתכנון שדות תעופה. היא הכינה עבורנו (בשיתוף עם יישובי העמק) מסמך תכנון מפורט לשדה התעופה חיפה עם הוכחות לפוטנציאל החיבור אל כל אירופה! למצגת החברה הספרדית ALG - MARKET ASSESSMENT FOR HAIFA AIRPORT RUNWAY COLOR EXTENSION >> שימו לב למפה (מתוך המצגת), ולאיזה יעדים יכולה חיפה להתחבר בקלות רבה!!!
כאשר הגענו בימים ההם לישיבות מקצועיות עם גורמי התעופה בארץ, כבר אי אפשר היה לסובב אותנו או לספר לנו סיפורים. הכרנו את החומר המקצועי כל כך טוב, שאי אפשר היה לעבוד עלינו.
הם הבינו שאנחנו לא מוכנים לוותר!
ג. פעילות פוליטית עניפה וקמפיין ציבורי לטובת השדה
התחלנו להוביל חיבורים עיסקיים בנושאי תיירות עם ראשי הערים פאפוס ולימסול בקפריסין, ואף יזמנו טיסה היסטורית של כל ראשי הרשויות מהצפון לפגישת עבודה שם שבועות ספורים לפני שפרצה הקורונה. לכתבה בחי פה >> ולפירסום של ראש מועצת טבעון עידו גרינבלום >>. נפגשנו גם עם שגריר הואתיקן כדי לעודד תיירות צליינית לצפון ישראל לפירסום של העירייה >> ואצלי בפייסבוק >> מאמצים שנקטעו בגלל הקורונה. פעלנו בערוצים פוליטיים רבים ברחבי הארץ, אינספור פגישות רחבות עם ראשי רשויות מהצפון והדרום, מוסדות לאומיים גדולים ועוד כהנה וכהנה. אפשר למצוא פוסטים רבים בדף הפייסבוק שלי למתעניינים. אחד הערוצים המרכזיים לפעילות שלנו להצלת השדה היה המישור הפוליטי.
חלק קטן מהמפגשים הפוליטיים לקידום שדה תעופה חיפה: ראשי רשויות של הצפון בנסיעת עבודה לקפריסין, מפגש עם נציגי הואתיקן לקידום תיירות צליינית דרך שדה תעופה חיפה.
ד. כינון קשרים עם גופים מסחריים בעולם התעופה
לאחר שהבנו כי לממשלת ישראל אין עניין בשדה התעופה של חיפה, דחפנו מהלך להפרטת שדה התעופה שקיבל אישורים פנים-משרדיים עקרוניים על ידי שרי התחבורה והאוצר לשעבר. נפגשנו עם גורמים עסקיים רבים על מנת להעביר את תיפעול שדה התעופה לחברות מסחריות, תוך הצגת הפוטנציאל העיסקי שלו. העבודה הזו נשאה פירות שבימים אלה מגיעים לבשלות ופירסום: הקמת חברת תעופה Air-Haifa שעתידה להיכנס לתיפקוד מלא בקיץ הקרוב. לכתבה במאקו >> לכתבה ב- ynet >>
ה. השפעה על התכנון הסטטוטורי
תת"ל 80 א' - התכנית להרחבת שדה התעופה בחיפה לטיסות בינלאומיות ופנים ארציות אושרה בועדה לתשתיות לאומיות במועצה הארצית לתכנון ובניה בשנת 2023. כתבה בכלבו >> לכתבה בחי פה >> . מדובר בתכנית חלקית שאינה לשביעות רצוננו כי אינה מאריכה את מסלול שדה התעופה על מנת לאפשר את חיבורה של חיפה אל כל היעדים באירופה.
יחד עם המינוסים של התכנית, תת"ל 80 א' גם פותחת את הדלת להכנת תכנית עתידית, תת"ל 80 ב' שייעודה הארכת המסלול, עוצרת בנייה גבוהה סמוכה לשדה התעופה שעלולה לסכל בעתיד את קיומו של השדה, ולכן יש בה גם יתרונות. על מנת שיתקיים בחיפה שדה תעופה בינלאומי המחבר את המטרופולין עם כל אירופה (עד אנגליה ואף מעבר) – יש להמשיך לעבוד קשה להארכת המסלול. למסמך ההשגות של מהנדס העיר על תת"ל 80 >>
רוצים להיות בין הראשונים לטוס בחברת התעופה אייר-חיפה?
תודה (*)
"הצוות שלי ואני", כך כתבתי במשפט הראשון של הפוסט.
כל זה לא היה קורה בלי כמה אנשים משמעותיים שליוו אותי בתהליך. הראשון והמרכזי הוא נחשון צוק, שלימים הפך לסגני וממלא מקומי. למאבק שלנו להציל את שדה התעופה היו שני שלבים שונים: לפני בחירתי לראשות העיר, ולאחריה. נחשון היה שם 24/7 בשני השלבים תוך השקעה עצומה, לימוד מעמיק של כל נושא בתחום התעופה, חיפוש מחקרים וקריאה אינסופית, מאות פגישות, עשרות נסיעות לירושלים ולמרכז הארץ, והבנה של הנושא ברמה שפוליטיקאי לעולם לא יגיע אליה. תודה למהנדס העיר חיפה, אריאל וטרמן וציוותו, וליועצת המשפטית של העירייה, ימית קליין וציוותה - על העבודה הקשה והמשמעותית במהלך הקדנציה.
תודה לצוות המחקר שליווה אותנו בשלב המוקדם, טרום היבחרי לראשות העיר - ד"ר דב אלידע (טייס חובב וד"ר לאוירונאוטיקה), אדריכל מיכה רטנר שפעל איתנו ממש בתחילת המאבק, לחבר מועצת העיר לשעבר איציק רגב שעזר לנו להפוך את העניין המקצועי היבש למאבק ציבורי מרתק.
הפוסט הזה מוקדש לכם.
עשינו היסטוריה.
ישר כוח! מזל שהצלחתם להציל את שגה התעופה למרות כל הקשיים. הלוואי והמסלול יוארך ואז,בגלל יהיו טיסות בינ"ל ליעדים אחרים
בפשטות, כל הכבוד!.
חבל שמידע חשוב זה לא היה זמין בעבר.