לפני ההסבר, סיפור קצר.
שני צינורות מים רקובים ניצבו אצלי על ריצפת חדר לישכת ראש העיר, מהיום שהביא לי אותם איזי ענבר (יו"ר תאגיד מי כרמל) בתחילת חודש מאי 2021 ועד ליום עזיבתי את הלישכה. בכל ביקור רישמי שהתרחש בלישכה הצינורות עלו תמיד בנושא השיחה הראשון: "מה זה? שיירי טילים?"
"לא" עניתי. "אלה צינורות המים של העיר חיפה. הוצאנו אותם לא מזמן מהאדמה - אחד מנווה שאנן (רחוב חנקין), השני מהדר". יחד עם מבע של פליאה עלתה תמיד השאלה הבאה "למה את שומרת אותם כאן כמו מוצג מוזיאוני?". על כך עניתי באריכות: "הצינורות החלודים והמחוררים האלה הם עבורי סמל, סימבול ממש, למצב העיר חיפה: תשתיות הרוסות ורקובות שאף אחד לא חשב לטפל בהם, כי הם קבורים מתחת לאדמה וממילא אף אחד לא רואה אותם.
אז מה אם בגללם אנחנו מאבדים הון כסף על דליפות מים (17% פְּחָת שירד בתקופתי ל- 6%, ומי שילם על הפער כמובן? תושבי חיפה!). אז מה אם בגללם אנחנו שותים מים פחות נקיים ופחות בריאים? הפוליטיקאים לרוב לא מטפלים בבעיות שאי אפשר להצטלם ליד הפתרונות עבורם, ולגזור סרט. פתרונות שהציבור ממילא לא רואה ולא מעריך. כמה סימלי".
הנאום הקצר הזה כמובן הוביל לשיחה מרתקת על מקצוע הפוליטיקה, מנהיגות, האם פוליטיקאים צריכים לעשות רק מה שהציבור רוצה, או רואה בעין, והאם צריכה להיות אחראיות חברתית למנהיגים בימינו (שאלה רטורית, אבל אולי בעצם... לא כל כך).
תסתכלו בסרטון על החיבורים והתיקונים שעשו במקומות בהם התגלו הנזילות בצינורות, במקום להחליף את הצינור ואת הקו כולו. כמה סימלי: תיקוני "פלסטר" מקומיים במקום טיפול שורש יסודי. אבל זה עוד לא הכל - כל "פלסטר" מקומי קטן עלה הון תועפות, לפעמים הרבה יותר מהמחיר האמיתי שלו, והשאלה היא כמה כסף הוציאו מכספי הציבור על כלום ושום דבר? מישהו עשה הרבה מאד כסף מהתיקונים של התיקונים על גבי התיקונים. והעיר שמתחת לאדמה נשארה בעליבותה.
השיחה על הצינורות הרקובים התגלגלה מהר מאד לשיחה פילוסופית - "צינורות המים הרקובים כאנאלוגיה לעיריית חיפה". סיפרתי על תאי הרקבון שגיליתי בתוך העירייה, בהם מצאתי דליפות של כסף. הם דלפו ככל הנראה שנים רבות אבל בגלל שאף אחד לא ראה, לא שמע ולא רצה לדעת - לא היה מי שטיפל.
עד שהגעתי.
אגפים רבים בעירייה התנהלו כמסננת עם חורים, באנלוגיה לצינורות המחוררים שנחו אצלי בחדר. מאחורי הפרויקטים והתקציבים שלעיתים תומחרו ב"יתר" (במחיר גבוה ממחיק השוק) ישבו כמה חברות ואנשי עסקים שלמדו להתפרנס היטב מהמים/כסף שטיפטפו החוצה. אלה ה"מקושרים" שהפכו אמידים מאד עם השנים, ועם הרבה כוח פוליטי. כתבתי על התופעה הזו לא מעט, מוזמנים לקרוא בפוסט נפרד >>
שוחחנו רבות גם על העובדה שאין מי שמעריך. שאלו אותי אינספור פעמים "למה את עושה את זה? הרי אף תושב בעיר לא יצביע לך בשנית בגלל שהחלפת צינורות מתחת לאדמה. את צריכה להיות יותר פופוליסטית". על כך תמיד עניתי: "אני עושה את זה כי זה חשוב, וכי אם אני לא אעשה - אף פוליטיקאי אחר לא יעשה. אני יודעת שהציבור לא יעריך את זה, כנראה לעולם, ולמרות זאת אני בוחרת לעשות זאת, בשביל המצפון שלי ובשביל עתיד הילדים שלי בעיר".
קירות הלישכה שמעו עשרות ואולי מאות שיחות כאלה. אחת במקרה גם תועדה, ולא על ידי...
קבלו את שר התקשורת לשעבר, יועז הנדל, שהחליט להעלות את הצילום שלנו עם הצינורות ולדווח על העבודה שהוא עושה לחדש תשתיות ולהביאן למאה ה- 21:
שיקום צנרות המים והביוב
מה עשינו תכלס?
הכנו תכנית חומש להחלפת כל תשתיות וצנרות המים בעיר, שהוזנחו עשרות שנים ונמצאו במצב של התפוררות ורקבון. הפרויקט העצום מבוצע על ידי תאגיד "מי כרמל", בתיאום עם עיריית חיפה ורשות המים, על פי תכנית רב שנתית מאושרת בהיקף של 500 מיליון ש"ח – בחלוקה של 100 מליון לשנה. במהלך הקדנציה שלי הושקעו כ- 300 מיליון ש"ח בתשתיות המים בעיר, והתכנית עוד ממשיכה.
שורה תחתונה - זו היתה קדנציה של שיפוץ תשתיות צנרת חסר תקדים, כפי שמעולם לא נעשה בהיסטוריה של העיר. אם עדיין לא ראיתם את הסרטון שהוצאתי בפוסט מה- 09.05.2021 בלינק כאן >>, כדאי שתתבוננו טוב בצינורות המחוררים ותאזינו להסבר של איזי ענבר:
זה מה שכתבתי בפוסט:
"ככה נראים צינורות המים בעיר שלנו, מתחת לאדמה, היכן שהעיניים לא רואות.
תקשיבו למר איזי ענבר, יושב ראש תאגיד מי כרמל, שהביא לי מתנה צינור אחד מרחוב חניתה, ואחד משכונת הדר. תקשיבו לו מספר על התכנית שלנו להשקיע 500 מליון ש"ח בשנים הבאות, כדי שאתם תשתו מים נקיים, וגם תהיו רגועים.
אחרי שאיזי גילה כי ההשקעה בתשתיות המים בשנים האחרונות היתה זניחה (היו שנים שהסכומים לא הגיעו לכמה עשרות אלפי שקלים בודדים), התכנית היא להשקיע כ-100 מליון ש"ח בשנה, יחד עם רשות המים.
חלק מרכזי בעבודה שלי ושל הצוות שאיתי, הוא לתקן ולהסדיר בעיות ושברים שהעיניים לא רואות. לא רק בתשתיות, אלא גם בנוהלים ובמינהל תקין. לפעמים מה שנראה כמו שבר קטן במעקה, הופך להיות בור ענק במינהל העירוני.
וכשמתקנים, אם לא רוצים לעבוד בשיטת הפלסטרים, צריך לתקן מלמטה. גם במקומות שהעיניים לא רואות."
Comentarios