לפני שבועיים חווינו אירוע חגיגי במיוחד בבניין שוק תלפיות: סוחרי השוק הותיקים עלו קומה >> והעלו את מרכולתיהם לקומת הכניסה הראשית, וזאת על מנת לאפשר סוף סוף את תחילתו של שיפוץ קומות המרתף (קומה מינוס 1- קומת השוק הישן וקומה מינוס 2 - קומת המחסנים) שהיו הקומות הפעילות היחידות בבניין בזמן שכל שאר הקומות היו נטושות. משך עשרות שנים, המקום היה מוזנח באופן מבחיל וכמעט לא אנושי.
לאור הרגע המשמח הזה, החלטתי לעשות קצת סדר בהיסטוריה של הבניין בשנים האחרונות, ובהשתלשלות פרויקט השיפוץ שהבניין החל לעבור בתקופת כהונתי.
כך מצאתי את הבניין כשנכנסתי לתפקיד. צילום פרטי מהביקור הראשון מיד לאחר בחירתי:
לפני שאצלול לפוסט הארוך והמפורט, במקרה ורציתם לעיין - תוכלו למצוא כאן את הלינק למצגת עם החומרים המקצועיים והשרטוטים לשיפוץ הבניין >>
2011 - היופי הנסתר מתגלה מחדש: תודה לקבוצת מ.ק.ס.
מי החזיר לזכרון הקולקטיבי את האוצר הנשכח, ומי חשף מחדש את היופי הנסתר? התשובה פשוטה ונדמה לי שלא יהיה עליה עוררין: "קבוצת מ.ק.ס. מתכננים. קהילה. סביבה" - קבוצת אקטיביסטים המורכבת מאדריכלים ומתכננים, פעילים ותושבי הדר שיזמו החל מהשנים 2011-2012 ארוחות בוקר קהילתיות פתוחות לציבור בקומה המרכזית הנטושה, והחלו להעלות את המודעות ליופיו וחשיבותו של הבניין. הם העלו את בניין שוק תלפיות לסדר היום, אחרי שנים שבהן נשכח מלב החיפאים.
מוזמנים להכיר את קבוצת מ.ק.ס:
קבוצת מ.ק.ס. יזמה גם סיורים ופעילויות שונות בהדר ובסביבת השוק למשל - תערוכה, סיור וארוחת בראנץ' בשוק >> תערוכה ורב שיח על בניין השוק >>
אנקדוטה אישית - על האהבה שלי למרכז העירוני
אני זוכרת שבתקופה ההיא דיברתי רבות על המרכז העירוני, ועל החשיבות של שוק האוכל לתקומתו. אני זוכרת באחד המפגשים שקיימתי עם תושבים, גברת אחת, תושבת דניה, אומרת לי עם סיום ההרצאה שעשיתי על חיפה: "אני אגיד לך את האמת... לא נהניתי מההרצאה שלך. העיר והדר לא מעניינות אותי, וזה מרגיז אותי שאת מדברת עליהם כל כך הרבה, אני מרגישה שאת מנסה להכריח אותי להגיע לשם, ואני לא מעוניינת להגיע למקום המוזנח הזה. מבחינתי מרכז העיר חיפה נמצא בין אחוזה למרכז הכרמל".
אני זוכרת שעניתי לה בחיוך: "זה בסדר גמור, כל אחד שיסתובב היכן שנעים לו, לכל תושב יש מפה אחרת של חיפה, שנמצאת במוח או בלב שלו, והיא שונה מאחד לאחר. יש לי רק שאלה אחת אליך: מפריע לך אם אני אסתובב בעיר התחתית ובהדר, שבעיני הם מקומות יפיפיים למרות שהם מחכים לחידוש?" היא כמובן ענתה לי שלא, אין לה בעיה שאני אסתובב איפה שאני רוצה.
אחרי כמה חודשים ראיתי אותה שוב, היא הגיעה למפגש נוסף שקיימתי. היא חייכה ואמרה לי "ת'אמת? את ממש הרגזת אותי בפגישה ההיא. אבל חשבתי הרבה על מה שאמרת, ואת צודקת. מרכז עירוני הוא מקום חשוב. אז באתי להקשיב לך שוב, אני רוצה לשמוע את כל מה שאת אומרת מחדש".
אם אתם אוהבים היסטוריה ואדריכלות, כדאי לכם לקרוא את הכתבה הזו על בניין השוק בכלכליסט >>
2013 - עיריית חיפה פועלת כמו פיל בחנות חרסינה, ואני מתפרצת במועצה.
בדצמבר 2013 מוציא ראש עיריית חיפה דאז, יונה יהב, מזכר החלטות מישיבת הנהלה על שימור מבנה שוק תלפיות: הכרזת המבנה "מסוכן" ודרישה לבצע בו תיקונים מידיים (בלי התייחסות להיותו מבנה אדריכלי לשימור קפדני ורגיש, מה שהוביל בהמשך לנזקים נוראיים), וכן יציאה לבדיקת RFI לקראת מכירת זכויותיו והפרטת ניהולו לגורם פרטי. מוזמנים לקרוא את המזכר שנמצא על דף הפייסבוק של שוק תלפיות:
שוק תלפיות הוכרז מבנה מסוכן בימי יהב
באחת מישיבות המועצה שהתקיימו בקדנציה הזו, שבה כבר כיהנתי כחברת מועצה מהאופוזיציה (2013-2018), עלתה לדיון החלטת הנהלת העיר להפריט או למכור את הבניין. זו היתה הפעם הראשונה ולדעתי היחידה שבה התפרצתי בזעם במועצת העיר (חבל שאז לא היו שידורי לייב לציבור) והטחתי ביהב ובסגניתו יו"ר הוועדה המקומית חדווה אלמוג: "דמכם בראשכם!"
באותם ימים החליטה עיריית חיפה לאטום את גג בניין השוק מדליפות גשם.
הגג המפורסם והמרהיב שבנוי מלבני זכוכית שקופות המאירות את החלל הראשי, נאטמו בגסות רוח ובאטימות לב על ידי שכבת זפת, ככל הנראה על ידי שיפוצניק שכלל לא הבין איפה הוא עובד. כשנכנסתי לבניין לאחר עבודת האיטום (מידי פעם הייתי מתגנבת פנימה לשאוף את היופי של הבניין לריאות), הרגשתי סכין בלב וכאב בכל הגוף.
עד היום קשה לי להיכנס לחלל הראשי ולראות את עבודת החלמאות הגסה שבוצעה על ידי אנשים חסרי הבנה. אני מקווה שבשלב השיפוץ הרביעי, שיכיל את הקומות העליונות והגג, תקרת הזכוכית של הבניין תשוקם במלואה ותחזור לשקיפותה ולגדולתה. יש לי רעיון איך לשחזר את הגג השקוף בפשטות, היום, כשאין להשיג לבני זכוכית כמו של פעם וכשאין עובדי בניין שמסוגלים לבנייה של כזו מלאכת מחשבת.
אז אם אתם בעניין - דברו איתי.
2018 - עיריית חיפה מתעוררת ויוזמת את תכנית התחדשות מתחם סירקין.
"אחרי שנים בהן אני לא מפסיקה להעלות שוב ושוב את החשיבות של שוק תלפיות המופלא והנדיר לחיפה, עיריית חיפה (בראשות יהב) נזכרת ומתעוררת ארבעה חודשים לפני הבחירות.... אבל... אי אפשר לצפות למהלך מקצועי נכון כשראש העיר וציוותו הם אנשי שיווק, ששטחיות היא כל עולמם" מוזמנים לקרוא את הפוסט שכתבתי ביולי 2018 על המהלך של עיריית חיפה הקודמת >>
למעשה, הנהלת עיריית חיפה הקודמת יזמה, ממש בדקה התשעים של סוף הקדנציה טרם בחירתי, את התכנית האסטרטגית להתחדשות מתחם סירקין ושוק תלפיות, בהובלתה של המתכננת תמי גבריאלי ומשרדה. שימו לב, לא מדובר על תכנית לחידוש בניין השוק עצמו. במסגרת פתיחת תהליך התכנון, הזמינה עיריית חיפה ביולי 2018 מפגשי שיתוף ציבור ראשוניים, עליהם אפשר לקרוא כאן "כנס שיתוף ציבור לשיקום שוק תלפיות: הבטחות, תכניות, חשדנות וצעקות" באתר חי פה >>
מוזמנים לצפות בסרטון שהוצאתי על בניין שוק תלפיות באותם ימים, כחלק מקמפיין הבחירות לראשות העיר >>
נובמבר 2018 - מתחם סירקין ובניין שוק תלפיות הופכים מרכזיים בעבודתי
מיד כשנכנסתי ללישכת ראש העיר, כינסתי מספר גדול של ישיבות לקדם את סביבת השוק במקביל לשיקום הבניין. עבדנו ללא הפסקה על התכנית להתחדשות מתחם סירקין. קיימנו עשרות דיונים מקצועיים והבאתי את התכנית לאישור הוועדה המקומית בשנת 2020. מוזמנים לקרוא על התכנית האסטרטגית להתחדשות מתחם סירקין בפוסט נפרד באתר זה >>
לא הסתפקנו רק בהכנת תכניות התחדשות למתחם סירקין על הנייר. בשנים האלה התחלנו לקדם פרויקטי שיפוץ שונים ומהותיים במתחם, בנושאים שונים כגון - הסדרת מדרכות וכבישים, תאורה, התקנת מצלמות בטחון, פארקלטים, לגליזציה של מבנים, הסרת מבנים לא חוקיים, הסדרת צלונים וגגונים, שיפוץ מגרש הכדורסל, הקמת תחנות אוטובוס ועוד ועוד. פרויקט שיפוץ בניין שוק תלפיות הוא חלק מיוזמה עירונית רחבה אותה ניהלנו מלישכת ראש העיר, שמטרתה, לחדש את כל מתחם סירקין כולל הבניין השוכן במרכזו. פעלנו במישורים רבים כדי להתחיל להניע את האיזור כולו ולהוציאו מהקבעון והסטגנציה שנמשכה עשרות שנים, ועליהם עוד אכתוב בהזדמנות אחרת.
ונחזור לבניין השוק עצמו.
2019 - אני נכנסת לתפקיד ומגלה שאין תקציב ואין תכניות לשיפוץ בניין השוק.
מלחכי פינכה טוענים בימים אלה שאת פרויקט שיקום בניין השוק התחיל יהב.
אין טענה רחוקה יותר מהאמת.
כשנכנסתי לתפקיד, ביקשתי לדעת האם יש תכניות לשיקום המבנה עצמו, האם כבר עשו לו בדיקות הנדסיות, והאם יש לשיפוץ של המבנה סעיף תקציבי.
לא היה כלום. נאדה.
התחלתי את המהלך לשיפוץ המבנה מאפס.
הצעד הראשון היה לתקצב את התכנון ולגבש צוות תכנון איכותי. תימחרנו את התהליך ואת שלבי השיפוץ, הוצאנו בדיקות הנדסיות לשטח לאמוד את מצב השלד של הבניין. התחלנו ללמוד את ההתקשרויות של סוחרי הבניין עם העירייה, ואת הסכסוכים המשפטיים רבי-השנים שהיו בבניין, למדנו את ההיסטוריה הבעייתית של ניהול המבנה משך כמעט 80 שנים, מיום הקמתו, ואת הכשל העמוק שהתקבע במיוחד בעשורים האחרונים.
בתקופה זו עניינתי גורמים שונים בפרויקט, הסברתי את החשיבות האדריכלית של המבנה ובחנתי שיתופי פעולה תוך אפשרות לגיוס תרומות. באחד מהימים נפגשתי בבניין עם שגרירת גרמניה, כדי להראות לה את בניין הבאוהאוס הכי יפה שיש בחיפה, אולי במדינה, ולדעתי אפילו בעולם כולו. הסברתי מה הן התכניות שלנו והרגשתי איך גם היא מתאהבת, אצלי בפוסט בפייסבוק >>, ואכן, היא התאהבה. צפו בסרטון שהוציאה שגרירות גרמניה על מבנה שוק תלפיות לאחר הביקור, בדף הפייסבוק Germany in Israel >>
הגעתי עד לנשיא גרמניה מר פרנק-ואלטר שטיינמאייר, לפגישה אישית שהתקיימה באחד מביקוריו בירושלים, כדי לשוחח איתו על חיפה המיוחדת ובין היתר גם על מורשת הבאוהוס של חיפה ועל הבניין החשוב הזה עצמו.
עם נשיא גרמניה מר פרנק-ואלטר שטיינמאייר, במפגש אישי בירושלים. צילומים אישיים
בד בבד, פניתי למפעל הפיס כדי לבדוק אפשרות לקבלת מימון חיצוני לחלק מהשיפוץ, שכידוע, עוזר במימון מבני ציבור רק אם אינם מסחריים. יחד עם הנהלת מפעל הפיס בנינו תכנית לשפץ ולאכלס את הקומה השנייה של הבניין בפעילות קהילתית ועירונית ציבורית שתתופעל על ידי תאגיד "קהילת הדר", ובתמורה, מפעל הפיס יסייע בשיפוץ קומה זו והפיכתה למעין "מרכז קהילתי ועירוני" גדול בהדר.
אני מאמינה שבניין השוק יהפוך שוקק ומלא בתכנים עירוניים חשובים אם הקומה השנייה שלו תהפוך למרכז פעילות קהילתית של תושבי הדר ושל החברה העירונית כולה. ואם בקומה השלישית מעליה, ובמרפסת הגג, יפתחו חנויות מזון ומסעדות מובילות - אז בכלל המבנה הזה יהפוך לאחד המבוקשים והמתוירים בארץ.
כך אני רואה את הבניין.
2019-2021 - הכנת תכניות שימור, שיקום הנדסי וחלוקה לשלבים בשיפוץ
שוק תלפיות הוא אחד המבנים האייקונים של העיר חיפה ואחד ממבני הבאוהאוס היפים והחשובים מסוגו בעולם. לראשונה מאז הקמתו של הבניין בשלהי שנות ה־30 של המאה הקודמת, עיריית חיפה בראשותי החליטה להחזיר עטרה ליושנה, לשקם את המבנה ולהשיב אותו לציבור. ️מדובר בפרויקט בסדר גודל עצום, בעל חשיבות ראשונה במעלה לעיר בכלל ולהדר בפרט. את תיק התיעוד ותכנית השיפוץ של מבנה שוק תלפיות השלמנו ואישרנו בועדה לשימור לסיקור בדף הפייסבוק של עיריית חיפה (30.12.2019) >>
את פרויקט שיפוץ המבנה הצגנו בישיבה מיוחדת במליאת הוועדה המקומית, וקיבלנו את אישור חברי המועצה.
התכנית מציגה את הכשרת המבנה עם 3 קומות מסחר, קומת שוק, וקומה לשימוש עירוני ייצרו הכנסות לקופה הציבורית ויאפשרו את שימור המבנה והפעלתו באופן סדור למשך דורות קדימה.
בישיבה זו הצגתי את ה"אני מאמין" שלי לבניין: "עלינו לתת לשוק להמשיך לחיות. להיות הוא עצמו, ולא ללכת נגד ה- DNA שלו. כמו בכל גוף אורגני (ועיר היא גם סוג של גוף אורגני כזה) - לא נכון לאלץ איבר בגוף לתפקד כמשהו אחר, בדיוק כפי שאי אפשר להפוך לב לכבד, או כבד לכליות. אי אפשר ללכת באופן בוטה נגד הטבע של המקום, ונגד ההיסטוריה שלו. לרצון להנדס עיר - יש גבולות. למחשבה שנצליח להנדס את החברה, את התושבים או להנדס את ה- DNA העירוני - יש מגבלות. אנחנו לא יכולים." זה כנראה הטקסט הכי חשוב שכתבתי אי פעם על בניין השוק, שמסביר מי אני ומה היא גישתי להתחדשות עירונית.
מוזמנים לקרוא את דבריי מהמליאה במלואם: בעמוד הפייסבוק שלי (27.2.20) >>.
השלב הראשון - חיזוק הנדסי
בדקה התשעים הצלנו את המבנה מסכנת קריסה הנדסית. בתחילתו של התהליך גילינו עד כמה המבנה רעוע, הרבה מעבר לצפי של אנשי המקצוע. הסיבה לכך היא שמאז בנייתו, המבנה לא תוחזק כהלכה, ההזנחה פשטה בו והוא הפך למסוכן. לכן קודם כל, דאגנו לחזק את העמודים והרצפות מבחינה הנדסית בשיטות מתקדמות עם יריעות פחמן.
השלב השני - שיפוץ קומות המסחר התת קרקעיות
משנת 2022 אנו בעיצומו של תכנון שלב 2 בשיפוץ, שבו הוכשרה קומה 0 (קומת הכניסה) אליה עולים ממש בימים אלה הסוחרים היושבים עשרות שנים בקומת השוק הנוכחית (קומה מינוס 1), וכמובן קומת המרתף (מינוס 2). יחד עם שיפוץ קומות השוק התחתונות תחודש גם החזית המערבית עם הסדרת הכניסה החדשה והמונגשת ממערב. מרגע שבו עולים הסוחרים למעלה, שלב זה בשיפוץ צפוי להימשך כשנה.
בשנה האחרונה נעשו מהלכים משמעותיים רבים בבניין: החלפנו את מערכת החשמל, הסדרנו את מערכת הניקוז , התקנו צנרות מים וביוב חדשים, ועוד. בשנה הזו שבה כולם צעקו "לא קורה כלום" - קרה המון. למעשה, שיקמנו את כל תשתיות הבניין "הנסתרות" מעיני הציבור, שבעדיהן הבניין לא יכול לתפקד.
הסדרה משפטית של סכסוכים ארוכי-שנים בין הסוחרים והעירייה
על מנת להגיע לרגע היסטורי זה, השירות המשפטי של עיריית חיפה עבד קשה מאד להסדיר את החוזים עם כל סוחרי השוק, ולהגדיר מחדש את מעמדם המשפטי לאחר עשורים רבים של נתק מוחלט מבחינה משפטית ותיפעולית מול העירייה.
איך הם אמרו לנו בכעס? "העיריות לדורותיהן לא שמו עלינו שקל אחד, לא בתיקוני חשמל ולא בבעיות ניקוז. אפילו מפסק חשמל אחד לא התקינו לנו כל השנים! אחד!!!"
המשמעות היא קשה: מדובר בנכס של העירייה שאמור היה להיות מתוחזק על ידה ומושכר בתשלום לסוחרים, תמורת שכר דירה ומיסים חודשיים. בפועל, הזנחת הבניין על ידי העירייה הובילה למערכת יחסים בעייתית ולניתוק מוחלט עם הסוחרים. העירייה לא השקיעה אגורה אחת בתחזוקת המבנה ובמתן שירותים לשוכריה, ואילו הם, בתמורה, לא שילמו לה אגורה. כך הלך המבנה והדרדר יותר ויותר, הוזנח משך עשרות שנים.
אתם יכולים לתאר לעצמכם עד כמה קשה היה להסדיר יחסי עבודה חדשים? אתם יכולים לדמיין את כמות הסכסוכים המשפטיים שהיו תקועים משך שנים בבתי המשפט בין העירייה ובין בעלי הדוכנים והחנויות? אני לא חושבת שמישהו יכול להבין את כמות העבודה שעשינו כדי להתיר את כל הקשרים ולפתוח את כל הפלונטרים, על מנת להתחיל עידן חדש של יחסי עבודה אחרי עשרות שנים של אי-אימון וכעס עצום (ומוצדק) על העירייה.
תתפלאו, אבל זה היה הפרק הכי קשה ומסובך בעבודת שיפוץ המבנה, יותר מכל חיזוק הנדסי או התאמת המבנה לתכנון מותאם נגישות ובטיחות עכשוויים. הצלחנו, תודות לאנשים טובים שתיווכו ביננו לבין הסוחרים, תודות ליו"ר וועד השוק, ותודות ליועצים משפטיים שפניהם היו למציאת פתרונות. התודה הגדולה ביותר היא לעובדי לישכתי שלא ויתרו לרגע אחד, ליעל גורכובר שהובילה את כל הפרויקט בשקט ובנחישות ולשירות המשפטי של עיריית חיפה שעבדו מסביב לשעון.
זה היה הרגע שבו נסגר המעגל וחתמתי על כמאה חוזים, מרץ 2023.
תסתכלו על הקלסר:
זה הוא הצילום שאותי הכי מרגש - כל הצוות המקצועי שלקח חלק בהובלת הפרויקט העצום הזה, כולל יו"ר ועד שוק תלפיות, אנשי שקמונה ועוד הרבה אנשים טובים שעזרו לנו בדרך:
תם ולא נשלם.
הפרויקט הרגיש הזה עבר ממש בעיצומו לידיים אחרות, וכולנו מקווים שינוהל באותה מידה של נחישות, מסירות ורגישות, כפי שטופל אצלנו. מדובר באחד מפרויקט הדגל החשובים ביותר לעיר. אם רוצים "לעשות היסטוריה" - זה בדיוק המקום: לא בבנייה של מונומנטים חדשים, אלא דווקא בשיפוץ של מונומנטים ישנים, אם לא "ה"חשוב בהם.
コメント