עצירת הדליפות בכספי העירייה

מה שתקראו כאן זה פסיק קטן ממה שאני כבר מבינה, לעומק.

כששואלים אותי מדוע בעקבות כל המידע הזה לא הוגשו כתבי אישום, ואיך זה שלא יצאו אנשים באזיקים מהעירייה, אני מסבירה שמדובר בשיטה, לא בהכרח באדם אחד מסוים שאפשר להצביע עליו (וגם אם יש אדם כזה, לא תמיד קל לאסוף עליו עדויות). השיטה הזו פירנסה משפחות רבות, ולצערי, עדיין ממשיכה.

כשהעברנו ליחידת חקירות המשטרה את הממצאים והמידע שיש לנו, הם הסבירו לנו שזה לא מתפקידם לפעול לשינוי המערכת, אלא צריכים מידע מסודר על אנשים ספציפיים שסרחו. הם הסבירו לי, יותר מפעם אחת, שתיקון המערכת הוא תפקידה של הנהלת העירייה, ובעיקר של שומרי הסף שלה. להעביר מידע על אנשים שסרחו מחייב איסוף מידע על ידי בילוש, זה לא מתפקידו של ראש עיר. למען האמת, המערכת עשתה ככל יכולתה לעצור אותי מלחקור את השחיתות בעירייה. למרות זאת, אני יכולה להעיד על מספר אנשים שפרשו מהעירייה בתחילת הקדנציה שלי, כי הם הבינו שעדיף להם לצאת ויפה שעה אחת קודם. נחמה פורתא.

אני קוראת לכמה אגפים בעיריית חיפה "מסננת עם חורים". לא חשוב כמה תקציבים ומשאבים תשפכו לתוכה - חלק מהכסף ידלוף החוצה ולא יגיע ליעדו האמיתי, כלומר, חלק מהכסף לא ישרת את הציבור. למרות שתיקון דלת עולה X, העלות בפועל תהייה 2X. למרות שעלות שיפוץ של גינת משחקים עולה Y, התקציב שמושקע בה הוא 1.5Y.

יש בעירייה כאלה שמבינים ויודעים. גם אם הם לא חלק מהשיטה, הם מבינים כיצד היא עובדת והם יודעים מי הם האנשים שמשמנים את גלגליה. בודדים מהם עזרו לי ופקחו את עיני בתקופת כהונתי. רובם פוחדים לריב עם המערכת ולא יסתכנו בלנסות לתקן אותה. הם רואים מה קורה לאנשים שמנסים להילחם במערכת, ובוחרים לשמור על עצמם, פרנסתם ומשפחתם, ולכן אימצו לעצמם תכונות של אלה שלא רואים 🙈 ולא שומעים 🙉. הם לא פושעים. יש בעירייה לא מעט עובדים שאם היו רוצים, היו מסוגלים לעצור את הדליפות במסננת המחוררת. אבל הם מעדיפים לשתוק 🙊 מאותה הסיבה הפרוזאית: פרנסה למשפחה. קשה להאשים אותם תחת התרבות שהתפתחה בעירייה.

ישנם ספקים שמכירים את המסננת הזו היטב. לחלקם יש אנשי קשר בעירייה והם יודעים מתי לשבת ולהמתין בשקט לבואן של "הדליפות", או במילים אחרות - יציאת המכרזים. די מהר הבנתי שלא אצליח לסתום את כל החורים במסננת, ושהדרך הפשוטה והבטוחה ביותר לעצור את התופעה היא פשוטה - לסגור את הברז עד הסוף, כלומר, לעצור או לבטל פרויקטים. לרוב באורח פלא, תוך 24 שעות, התחלתי להרגיש קמפיין מנשף בעורפי, כותרות בעיתונים, והבנתי מהר מאד מי הם אלה שסגרו להם את הברז והזיזו להם את הגבינה.

במהלך הקדנציה נהגתי לומר: "אם אני קמה בבוקר ואין נגדי קמפיין, סימן שיום קודם הייתי בחופש".

עם הזמן למדתי את השיטה, הבנתי מי הם העסקנים שנהנים מכספי העיר. לאט לאט הרחקתי אותם מהקופה הציבורית. ראיתי אותם נכנסים לבניין העירייה לא אחת. גם ידעתי אצל מי במשרד הם יושבים לשתות קפה. כיוון שלא היה בזה שום דבר לא חוקי, חוץ מתיסכול - לא היה לי מה לעשות עם המידע הזה.

ככה זה כשהרקבון הוא מובנה, וכשאף אחד לא מתבייש לעשות את זה מהמקפצה.

במהלך הקדנציה בה כיהנתי כראש העיר התחלתי לבלום דליפות כסף בעזרת צעדים לקידום המינהל התקין במנגנון העירוני: בחינת תקינות מכרזים, הסדרת ניהול האגף לבניה הציבורית והחלפת מנהלים, בחינת התנהלות כספית של חלק מהתאגידים העירוניים (נותרו עוד כמה שמחייבים בדיקה מקיפה). הוצאנו דו"חות כספיים על אגפים בעירייה, על פרויקטים שנוהלו בצורה לא תקינה, ועוד. במקומות מסוימים בעירייה, לא רק שהזזתי את הגבינה להרבה אנשים, סגרתי את מפעל הגבינות. כתבתי על זה לא מעט בסדרת פוסטים בעמוד הפייסבוק שלי:

על ניהול מערך הספורט (8.6.20) >>

על פינוי הפסולת (21.6.20) >>

על אגף הרכש (26.7.20) >>

על ניהול נכסי העירייה (21.7.21) >>

על קידום מינהל תקין במנגנון העירוני, הסיבות שבגללן התהליך כל כך ממושך, ומילה טובה לעובדי העירייה המסורים שעוזרים לנו לעשות סדר (29.7.20) >>

אתר מעבר לפינוי פסולת בניין. צילום פרטי. לקריאה על הנושא ליחצו על התמונה

נכון להיום, אני לא רואה אף גורם פוליטי שמסוגל (לא מדברת על מוכן) לעשות את מה שאני עשיתי כדי לקדם מינהל תקין, ולהסתכן לשלם את המחירים שאני שילמתי. מדובר בתשלום אישי יקר: כל אלה שאיבדו הכנסות הפכו לאויביי המושבעים. הם לרוב אנשים אמידים ולכן הם לא חסכו והשקיעו הון גדול בקמפיינים מכפישים נגדי.

הכסף שלהם ניצח.

🙊🙉🙈