למי בארץ יש סבלנות ל"סוף מעשה במחשבה תחילה"? לאף אחד...
מעטים מעריכים עבודה שנעשית מתוך מחשבה תחילה, עם תכנון שרואה לטווח ארוך ומחשב מספר צעדים קדימה. בחברה הישראלית נדמה לי שזו כמעט הפכה להיות מילה גסה, כי היא משבשת את החפיף הזריז והזול.
אין לי מספיק מילים לתאר עד כמה שינוי צורת החשיבה הזו נדרשת במדינה שלנו בכלל, ובחיפה בפרט.
עוד כמה שנים, לא רבות, כאשר מאות ואלפי יחידות דיור יתווספו לעיר ואיתן אלפי תושבים חדשים, נרגיש את החוסר במבני ציבור ומבני חינוך. קצב הבניה של בתי ספר, גנים, מתנ"סים וכו' אינו דומה לקצב הבניה של יחידות הדיור, ולכן, אם לא מתחילים לפעול להקמתם בזמן, מי שישלמו את המחיר הם רק התושבים. הם אולי יתגוררו בבניין חדיש עם לוחות שיש בלובי, אבל בשכונה בלי אמצעים ובעיר שלא מסוגלת לתת להם שירות.
כשנכנסתי ללישכת רה"ע ביקשתי לדעת: מה מצב מוסדות החינוך היום, ומה התכנון לעתיד?
ביקשתי לקבל דו"ח מפורט על מצב מבני החינוך בעיר, לפי חלוקה גאוגרפית. כמה מבנים חסרים? כמה כיתות צריך להוסיף? איזה מהבניינים צריך לשפץ? באיזה יש מיגון ואיפה חסר? מה המצב ההנדסי של המבנים בנוגע לרעידות אדמה? היכן כל המבנים התקינים והחסרים מפוזרים ברחבי העיר?
לתדהמתי זה מה שקיבלתי:
מדבקות על מפת תיירות.
מפת סטטוס מוסדות חינוך שקיבלתי עם כניסתי לתפקיד
באותו הרגע הבנתי שהעירייה רחוקה שנות אור מהבנה לגבי צרכי העתיד בנושא מבני החינוך. בקושי לה מושג מה הם הנתונים העדכניים בהווה ולעתיד הקרוב, ואם יש לה - הם נמצאים רק במוחם של כמה עובדי עירייה.
במהלך הקדנציה ביקרתי בבתי הספר השונים, שוחחתי עם צוותי ההוראה וההנהלה, ניסיתי להבין כיצד המבנים מתוחזקים ובאיזו מתודולוגיית עבודה. אחד מהביקורים היה בבית ספר "המגינים" בקריית חיים, לבקשתם של קבוצת הורים. שמעתי על סדקים בקירות ועל אופן התיקון שלהם, ויצאתי משם ממש לא רגועה. כששאלתי את מינהל ההנדסה והחינוך שאלות קשות על המבנה, וכאשר הבנתי שרבים ידעו על הבעיות משך שנים רבות, אך עצמו עין - הבהרתי להם ש"תיקוני פלסטר" לא יספקו אותי, ודרשתי לשלוח מהנדסים ולקבל דו"ח מפורט. וכמו שאומרים - "כל השאר היסטוריה": העירייה נכנסה לתהליך אינטנסיבי של שיפוץ וחיזוק בית הספר כולל הוספת מיגון, כפי שלא היה לה לעולם, והכל על רקע קמפיינים כוחניים ואלימים של הורים ופעילים שכונתיים. גם את זה עברנו, והיום בית הספר מדוגם ועומד בכל תקן עכשווי. מוזמנים לקרוא בכתבה בכלבו >> או להיכנס לפוסט של העירייה >> או לצפות בסרטון של העירייה בלינק כאן >>
בית ספר 'המגינים' בקריית חיים לאחר שיפוץ, שהחל לאחר דרישה שלי לבדוק מצב הנדסי. קרדיט צילומים: דוברות עיריית חיפה
אני נכנסת חזק לעולם הבינוי והתשתיות במינהל החינוך, ומגלה כאוס תכנוני
כפי שסיפרתי - בתחילת הקדנציה לא היה מיפוי מסודר של מצב התשתיות מבני החינוך בעיר וגם לא היתה תכנית עבודה סדורה לשיפוץ מוסדות חינוך קיימים ובנייה של חדשים. כל התיקונים שבוצעו בבתי הספר בשנים האחרונות נעשו אד הוק ובשיטת ה"פלסטר". עדיף שלא אגיד מה דעתי על המקצועיות של הגורמים שטיפלו בנושא.
לאור זאת החלטתי ליזום ולהוביל תכנית אסטרטגית למערכת החינוך בעיר.
עשינו זאת תוך שנתיים של עבודה מאומצת בליווי של צוות תכנון אסטרטגי ועשרות רבות של מפגשי שיתוף ציבור עם צוותי חינוך, וועדי הורים, תושבים וגופים קהילתיים חשובים. אני ליויתי ודחפתי באופן אישי את התכנית ללא לאות, כי ידעתי שיהיו חסמי ביורוקרטיה רבים. ואכן היו.
תכנית האב לחינוך משקללת שלושה תחומים שמעולם לא נפגשו בין כותלי עיריית חיפה:
סטטוס תשתיות ומצב מבני החינוך - סטטוס המבנים: כמה יש, כמה חסר, וכמה צריך לחזק הנדסית או לחדש?
סטטוס תכניות להתחדשות עירונית ולשכונות חדשות - כמה תכניות להתחדשות עירונית מקודמות בחיפה, ובאיזה קצב? מתי יבנו? כמה תושבים צפויים להתגורר בעיר בעוד 5 - 10 שנים ויותר?
סטטוס דמוגרפי ופריסה דמוגרפית במרחב - כיצד התפתחה האוכלוסייה וקהילותיה בעיר בעשורים האחרונים? היכן השכונות החרדיות ומה גודלן? לאן מתפתחות השכונות הערביות הצפופות? לאן עוברים תושביה? היכן נמצאות השכונות המעורבות ומה זה אומר לגבי בתי הספר? מה הוא הצפי של הדמוגרפיה בעיר חיפה בעוד עשור ויותר?
החיבור של הנתונים משלוש המרכיבים הללו יחד הובילו להכנת תכנית עבודה לשנים הבאות, בחלוקה לטווח קצר (5 שנים) ולטווח ארוך (10-15 שנים) עם תיעדוף ברור לשיפוצים והקמת מבני חינוך חדשים, קדימויות ודחיפות.
בתחילת שנת הלימודים ה'תשפ"ד כתבתי על מצב מוסדות החינוך בעיר ועל תכנית האב לחינוך בפוסט מפורט >>
לצפיה / הורדת מצגת "תכנית אב לחינוך" (חרדי) שהוצגה למשרד החינוך >>
לאחר שקיבלתי לידי את ממצאי תכנית האב לחינוך, מצאתי את עצמי מודאגת שבעתיים בגלל התוצאות הקשות: עד שנת 2025 חיפה תצטרך 369 כיתות לימוד, ועד שנת 2030 חיפה היא תצטרך 740 כיתות לימוד. שאלתי את עצמי מה היה קורה אם לא הייתי מתעקשת להכין את תכנית האב לחינוך, ושאלתי את עצמי איפה היתה הנהלת העירייה הקודמת שפעלה בחוסר אחריות וחוסר חשיבה לטווח ארוך.
למרות שמספרים אלה הינם הערכה שיכולה להשתנות (וצריכה להתעדכן מידי שנה) - ברור לכולנו שמדובר בצורך מיידי, "מחר בבוקר". עיריית חיפה בראשותי התחילה לעבוד על צמצום הפערים מול משרד החינוך, אבל צריכה להדביק את הפער בקצב מהיר ביותר. לצערי הרב, במסגרת היכולות התקציביות של משרד החינוך בכל הארץ, חיפה ככל הנראה תישאר בפיגור מאחור היות ואין למשרד החינוך מספיק כסף לממן כל כך הרבה כיתות בעיר אחת.
ממצאי התכנית: כ- 740 כיתות חסרות בחיפה עד לשנת 2030
שימו לב - הנתונים צריכים להתעדכן מידי שנה, על פי הנתונים הדמוגרפיים ועל פי קצב התקדמות תכניות ההתחדשות העירונית:
טבלת סיכום כל הצרכים העירוניים:
מחסור צפוי בכיתות סה"כ | 2025 | 2030 |
|---|---|---|
כללי | 102 | 356 |
ערבי (ללא החינוך הפרטי) | 26 | 42 |
דתי לאומי | 72 | 60 |
חרדי | 169 | 282 |
סה"כ כיתות חסרות | 369 | 740 |
ולפירוט לפי כל קבוצת אוכלוסייה בעיר:
מחסור צפוי בכיתות עבור החינוך הכללי | 2025 | 2030 |
|---|---|---|
גני ילדים | 9 | 82 |
יסודי | 14 | 90 |
על יסודי | 79 | 184 |
סה"כ | 102 | 356 |
מחסור צפוי בכיתות עבור החינוך הערבי (ציבורי)* | 2025 | 2030 |
|---|---|---|
גני ילדים | 0 | 7 |
יסודי | 12 | 29 |
על יסודי | 14 | 6 |
סה"כ | 26 | 42 |
*מדובר באחוז נמוך מ- 40% מילדי העיר הערביים שמשתמשים בתשתיות החינוך הציבורי. אי לכך התחלתי במקביל תהליך עמוק לחיזוק מערכת החינוך הציבורית הערבית. הצרכים של החברה הערבית הם גבוהים הרבה יותר מהרשום כאן, אם לוקחים בחשבון את החינוך הפרטי.
מחסור צפוי בכיתות עבור החינוך הדתי לאומי | 2025 | 2030 |
|---|---|---|
גני ילדים | 6 | 9 |
יסודי | 36 | 29 |
על יסודי | 30 | 22 |
סה"כ | 72 | 60 |
מחסור צפוי בכיתות עבור החינוך החרדי | 2025 | 2030 |
|---|---|---|
גני ילדים | 49 | 80 |
יסודי | 87 | 158 |
על יסודי | 33 | 44 |
סה"כ | 169 | 282 |
אחרי שקראתי לראשונה את ממצאי הדו"ח המלא, לא ישנתי כמה לילות. אז הבנתי את גודל הפער בין הצרכים הצפויים להתפתח בעיר, ובין הידע שקיים בתוך העירייה. אז הבנתי לאיזה מחדל העיר יכולה להיכנס אלמלא הייתי מתעקשת על הכנת התכנית ואיסוף המידע. אז הבנתי לאן העיר שלנו מובלת תחת הנהגה שלא רואה יותר משני צעדים קדימה. אז גם הבנתי עד כמה הציבור מנותק דווקא מהנושאים להם השלכה קרדינלית על החיים שלו, כי זה לא מעניין אותו (או לפחות את רובו). כולי תקווה שיש היום מי שיקרא את המסמך הזה, ויפעל לאורו.
Comentários